מיקוד קטלני A Single Minded Folly

The Hebrew Text is Followed by an English Translation

הגישה הישראלית לכמעט כל נושא פוליטי אשר נוגע לשכנים שלנו, הקרובים והרחוקים כאחד, מאופיינת על ידי העדר יצירתיות מוחלט. לא מציבים יותר משתי אופציות לפתרון של כל בעייה נתונה (במקרה הטוב) ובדרך כלל האופציות הן לתקוף או לא. כל הצעה מעבר לכך נחשבת למיותרת. אם מוצעות יותר מ-3 אפשרויות מדובר כבר בחלומות באספמיה. המדינה הופכת ליצירתית רק באשר לביצוע החלטות, לא לגבי קבלתן. בביצוע, הגניוס היהודי עובד שעות נוספות: האם נשתמש בטילים מונחים שישוגרו מצוללות או האם מטוסי קרב יתקפו בגובה נמוך מאחור ? האם ההתקפה תבוא באמצעות כלי טיס בלתי מאויישים (כטב"מים)  או האם כוחות מיוחדים יונחתו ממסוקים, יניחו מטענים ויפוצצו אותם ויעלמו ? האם המטרה תושמד ? האם האויב ילמד את הלקח ? זו הגישה שלנו כלפי העמים באזרונו.

אם מדובר באיראן או סוריה, במצרים בסיני, ברשות הפלשתנית או בעזה, הכלים שעומדים לרשותנו הם "פטישים" וכל מה שאנחנו מזהים בסביבה הם "מסמרים”. אנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו חיים בעולם של "פטישים" ו"מסמרים" אך לעולם לא עוצרים ומתבוננים אם אכן זו האמת.

האם האיראנים באמת מתכוונים להשמיד אותנו ? או, האם אנחנו רוצים למנוע ממדינה אחרת להפוך למעצמה אזורית שמבקשת (כפי שאנחנו עשינו זאת) לפתח יכולת גרעינית על מנת להקנות לעצמה חסינות מפני התקפה גרעינית ? האם באמת אין אופציות לעבוד עם טורקיה והליגה הערבית על מנת לשים קץ לשפיכות הדמים בסוריה ? האם אבדנו את השפיות ? מדיניות באמצעות כוח צבאי בלבד ? אין אופציות אחרות ?

כשמקשיבים לראש הממשלה, שומעים אך ורק מוטיבים של השואה. המיקוד שלו באיראן הוא קטלני. האומנם הוא יציל את עם ישראל משואה נוספת ? האם לא סביר יותר שהוא דווקא יביא עלינו שואה נוספת ? מה יחשוב העולם סביבנו ? האם אנחנו מתכוונים להשמיד כל דבר שמצטייר כאיום ? בכל אשר נוגע לאיומים ידנו תמיד הייתה קלה על ההדק .

אני תקווה שאנשי המקצוע בצבא ובמגזר הבטחוני יידעו איך לפעול כאשר יגיע הזמן. את חלקם אני מכיר אישית. הם אמיצים דיו לעמוד בפני פוליטיקאים נבחרים. הם יידעו מה לעשות ומה לא. מעולם לא הצליח מישהו להכריח את צה"ל לבצע משימה שהצבא לא רצה לבצע. לטוב ולרע, לצה"ל יש שנים של ניסיון בכך.

אין מקום למלא באופן עיוור פקודות בניגוד לעמדתם של אנשי צבא ואנשי מקצוע בטחוניים כאשר ביצוען יכול לעלות בחיים של אלפי בני אדם, גם אם הן תנתנה על ידי רשות אזרחית נבחרת כמו רוה"מ. אי ציות אזרחי על ידי צה"ל תוך שמירה על סבירות ההתכחשות (ז.א. צה"ל לא מבצע אך טוען שזה בגלל סיבות טכניות  ולא מסרב פקודה) חייבת להיות אופציה ריאלית. אף אחד לא חייב לדעת את האמת..

Israel’s approach to almost all issues of consequence in politics vis-a-vis our neighbors, close and far is presently characterized by a total absence of creativity. Policy options are kept to a minimum of two (at best) – attack or not. Anything beyond is considered superfluous. More than three options and we are talking about flights of fancy. Creativity is reserved solely for the execution of the policy – here the Jewish genius will work overtime: Will we use guided missiles launched from submarines or will fighter bombers attack at low level from the rear ? Will the blow be delivered by UAVs or will commando teams rappel down from helicopters, place and detonate charges and disappear into thin air? Will the target be destroyed? Will the enemy be taught a lesson? That’s our approach to the neighborhood. We live in a neighborhood of enemies. Not people, enemies.

If it is Iran or Syria, Egypt in Sinai, the Palestinian Authority or Hamas in Gaza, all the tools we have at our disposal are hammers and all we see is nails. And we keep telling ourselves that we live in a world of hammers and nails. And we never stop to reflect if that really is true.

Are the Iranians really keen on bombing us to smithereens or are we just trying to prevent another nation from becoming a regional player, who just like we did, would like to attain nuclear status and thus obtain  immunity from (nuclear) attack ? Are there really no options to work with Turkey and the Arab League to subdue the bloodshed in Syria ? Have we lost our minds ? Policy by applied military might only ? Nothing else ?

When listening to the Prime Minister, he only thinks in terms of holocaust motives. He and only he will save Israel, single-mindedly from another holocaust. Is it not more likely that he will bring about another holocaust? What will the world around us think ? That we will destroy anything we consider a threat ? As it is, we are very, very inclusive with what we define as a threat.

I certainly hope that the professionals in the military and security establishment will know what to do when the time comes. I know some of them in person. They are courageous enough to stand up to an elected official. They will know what to do and what not. Nobody has ever been able to force an army to do what it doesn’t see fit to do under the circumstances. The IDF, for good and bad, has years of experience of doing just that.

Orders that go against the good advice of all the military and civilian professionals of relevance whose execution could cost thousands of lives should not be followed blindly even if they are given by a supreme civilian authority, an elected official like the Prime Minister.  Civil disobedience by the army while maintaining plausible deniability should always be an option.  Nobody will have to know the truth…