כל הפחדים כולם – The Sum of All Fears

The Hebrew Text is Followed by an English Translation

הממשלה הנוכחית ותומכיה הקולניים עוסקים ללא הרף בהפחדת הציבור. בימים אלה מפחידים אותנו מפני 600,000 אפריקאים שלכאורה ישטפו את מדינת ישראל, יגנבו את רכושנו, יטרידו את ילדינו, יזהמו את המאכלים ואת השתיה שלנו במחלות ויאנסו את נשותינו. לטענת מירי רגב הם סרטן בגוף המדינה. עבורי, יוצא אירופה, הטרמינולוגיה לצערי נשמעת מוכרת היטב.

ביום השואה, ביד ושם זה הזמן והמקום בו המלך ביבי בחר להזהיר אותנו שאם לא יעצרו את אירן עכשיו אנחנו עלולים להיות קורבנות של אסון גרעיני שיסיים את המפעל הציוני אחת ולתמיד. אנחנו נשמע איום זה ללא ספק שוב ושוב (ושוב) כל עוד המו"מ עם האיראנים ימשך.

שרים וחברי כנסת היסטריים ניסו אחר כך לשכנע אותנו שזכרון הנכבה עלול  לפגוע בנו אנושות. גילויי אמפטיה עם האוייב עלולים להיות מסוכנים ביותר, להחליש אותנו עד תום, לחזק את כוחות הדלגיטימיזציה כך שישלפו את הבסיס החוקי לשהייתנו כאן וישאירו את צבא המשפטנים שלנו ללא מילים ואת מדינת היהודים ללא מענה.

אם זה לא די, אלי ישי וכוחותיו במשרד הפנים ומרשם האוכלוסין מזכירים לנו ללא הרף את האיום הסופני שמקורו בנישואין בין ערבים ישראליים ובנות או בני זוגם הפלשתינים שמממשים כך את "זכות השיבה" באופן ערמומי במיוחד. אך אין סיבה לדאגה: אפילו בית המשפט העליון השמאלני שלנו התרשם מהאיום ומאפשר לממשלה למנוע מתן אזרחות לבנות/בני זוג פלשתינים למרות שנתינים לא פלשתינים במעמד זהה מקבלים אזרחות ישראלית בואפן שוטף.

גם סביב הבחירות במצריים ניתן לפתח פחדים אין סוף אך הממשלה טרם התפנתה לכך.

מסיבה לא ברורה, סוגיות מרכזיות כמו ההדרדרות המתמשכת בחינוך הציבורי, השחיקה בשכר העובדים, העלמות מדינת הרווחה, העדר תהליך שלום עם הפלשתינים והפגיעה בקשרי החוץ של מדינת ישראל עם כמעט כל מדינה, כל אלה לא מזיזים לביבי.  הוא זקוק לפחדים מיוחדים, מנופחים מעבר לכל פרופורציה, ממש "קינג סייז". תודה ! לא רוצים ! האזרח מהשורה מבוהל מספיק מהאתגרים הרגילים שיש לו, אין לו כל צורך בפחדים נוספים.

 לאחר שהשגנו את עצמאותנו ב-1948 הקמנו מדינה חזקה ומצליחה לתפארת והבאנו אליה מיליוני יהודים מכל העולם. אזרחיה של מדינה זו עוברים היום שטיפת מוח בלתי פוסקת של פחדים. כל מי שלא רוצה לחיות בפחד מתמיד צריך לסייע בהחלפת ממשלה זו. עכשיו ! לפני שהפחדים יעבירו אותנו על דעתנו.

Our present government and its vociferous sympathizers are constantly engaging in fear mongering of the worst kind. These days it is generating fear of being overrun by 600,000 African natives who will flood the State of Israel, steal our property, molest our children, infect our food and drink with disease and rape our women. If that is not enough, Miri Regev throws in the threat of cancer for good measure. For somebody with European ancestry like me, this terminology does sound oddly familiar.

On Holocaust Remembrance Day, at Yad Vashem, a judicious choice of venue if there ever was one, King Bibi warned us obliquely that unless Iran is stopped now, a nuclear catastrophe might be in store for us to end the Zionist enterprise once and for all. No doubt this fear will be driven home again and again (and again) as long as the negotiations with the Iranians are ongoing.

Following that, it was pressed upon us by hysterical government ministers and  Knesset members that the memorial of the Nakba might do us in. After all, empathizing with the enemy can be extremely dangerous, weaken us beyond repair and empower the forces of delegitimization so they will pull the legal plug on us, leaving our army of lawyers speechless and the Jewish State high and dry.

If that isn’t enough, every once in a while Eli Yishai or one of his henchmen from the Interior Ministry or the Population Registry will remind  us of the terminal threat posed by Israeli Arabs who marry Palestinian spouses and thus are practicing their “Right of Return” in a particular devious form. But do not fear:  Even our left-wing Supreme Court is duly impressed by this substantial threat and keeps letting the government get away with preventing Palestinian spouses from obtaining Israeli citizenship, something granted routinely to every non-Palestinian spouse.

The elections in Egypt can serve perfectly to develop endless fears but the government hasn't had the time to work on that.
For some strange reason, much more mundane things like the deterioration of public education, the constant erosion of wages, the disappearance of the welfare state, the absence of a Peace Process with the Palestinians and the ongoing and accelerating erosion of relations with about any foreign country that comes to mind leave King Bibi cold. It’s as if he needs a special kind of fear – King Size, inflated beyond all reason. Thanks but no thanks – Joe Citizen is scared enough with the real challenges at hand. Joe Citizen has no need for any special thrills.

After having obtained Independence in 1948, we have created an incredibly powerful and successful state that brought home millions of Jews from all over the world. The citizens of this state are now indoctrinated, on a daily basis, to live in fear. Whoever doesn’t want to live in permanent fear has to help remove this government. Now, before the fear drives us mad.