45:19 – זה מזכיר למישהו משהו ? Any Idea What 45:19 Could Mean

The Hebrew Text is Followed by an English Translation

לקראת יום העצמאות ה-64 של מדינת ישראל מן הראוי לזכור שני מספרים בעלי משמעות שאם מחברים אותם מקבלים את התוצאה 64: 45 ו-19. תשע עשרה שנים מדינת ישראל התקיימה ושגשגה בגבולות של הסכמי הפסקת האש של שנת-1949. ארבעים וחמש שנים היא מתקיימת בגבולות מורחבים שלא קבלו הכרה בינלאומית כלומר ארבעים וחמש שנה של כיבוש. כל אזרח במדינת ישראל שגילו פחות מ-45 לא מכיר את מדינת ישראל ללא השטחים, ללא הכיבוש. כל אזרח שגילו פחות מ-39 לא מכיר את השטחים ללא התנחלויות.

על מנת שנוכל להבין את המשמעות הפוליטית והדמוגרפית, מדובר בכמיליון וחצי יהודים בוגרים שלא מכירים את המדינה כפי שהיא התקיימה לפני מלחמת ששת הימים. הליכוד ומפלגות הימין מנצלות את המצב הזה. עם הזמן הם הפכו את ההתנחלויות לחלק אינטגרלי של המצב הנורמלי. המתנחלים הם חלוצים, אזרחים יקרים, מלח הארץ, ממשיכי דרך של אבות הציונות שבונים את ביתם בארץ ישראל ומגינים בגופם על כל תושבי המדינה. זה הנרטיב ועם ישראל קולט אותו היטב.

פיתוח התיירות בשטחים נמצא בהילוך גבוה  ויקבי בוטיק וחוות תבלינים ופירות יער (עבודה עברית !) צומחים בכל גיבעה. רק לאזור השומרון הובאו בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2012 כ-15,000 מבקרים ישראלים על מנת להראות להם את היופי השגשוג ואת החיים הנורמלים של היישוב היהודי שם. שנים כבר לא הייתה אינתיפאדה, האלימות בשטחים מוגבלת לזריקת אבנים, פה ושם פיגוע דקירה או ירי, לעתים רחוקות יותר רצח נתעב של יהודים אך סה"כ פחות קורבנות בהרבה מאשר יש מתאונות הדרכים. יש כמובן גם אלימות של מתנחלים כלפי האוכלוסייה הפלשתינית אך היא נשארת כמעט תמיד ללא התייחסות של גורמי אכיפת החוק ועוד פחות זוכה לאיזכור בתקשורת. בכלל, מאז שקיימת הרשות הפלשתינית ולכאורה לפלשתינים יש ממשלה משלהם, אנו לא יודעים מה קורה שם באמת. פה ושם יש דיווח על ההתפתחות המדהימה בעיר רמאללה, כמה שהקניונים שם יפים ומלאים והכלכלה משגשגת.

הכל בסדר, הכל זורם. וגם מפלגת העבודה זורמת. הרי אנחנו חלק של העם. מזל שיש אצלינו עוד כמה ותיקים שזוכרים מה היה לנו לפני 1967. הצעירים שבאו עם שלי אולי לא יודעים על כך מספיק. חלק מהם, מתוך צורך פנימי ואולי כתוצאה משרות מילואים בשטחים שהשאיר רושם קשה, רוצים לקדם הליך מדיני  אך הנושא הוא לא סקסי. מה שסקסי היום זה חברה וכלכלה. זה אנחנו מרגישים בכיס. השטחים ? מי מרגיש את השטחים ? זה גם נושא שנוי במחלוקת. זה לא במקרה שהמחאה לא התייחסה לישיבתנו בשטחים. כלכלה וחברה ? שם יש הרבה תמיכה, לרוחב הספקטרום הפוליטי. אפילו ליכודניקים תומכים בנו לאחרונה. הם מבינים שהליכוד פגע בהם ובכולנו בכיס. אבל אל תגידו כלום על ההתנחלויות. אלה כבר בקונצנסוס. מה, לא ?

התפקיד של הנהגה אמיצה הוא להסתכל קדימה ולזהות את האתגרים החשובים, לא רק את הבוערים. נושא כלכלה וחברה הוא נושא בוער. הוא גם נושא חשוב. סוגיה לא פחות חשובה היא הצורך בכניסה למו"מ עם הפלשתינים בהקדם על חלוקת הארץ, אחרת יהיה כאן רע. ממש רע. הנהגת מפלגת העבודה לא מאתגרת את הממשלה, לא תוקפת את הממשלה ולא דורשת מהממשלה כלום בנושא חיוני זה. בכך הנהגת המפלגה לא ממלאת את תפקידה ולא מציגה אלטרנטיבה ראויה לשלטון הנוכחי. הציבור מבין זאת היטב. הוא יעדיף לבחור באלטרנטיבה אמיתית.

As we approach Israel's 64th Independence Day one should remember two meaningful numbers which, when added together give us the result 64: 19 and 45. For nineteen years the State of Israel existed and thrived within borders defined by the Armistice Agreements of 1949. For forty five years it exists within extended borders without international recognition, in other words, forty five years of occupation. Every citizen of Israel who is younger than 45 years of age does not know the state without the territories and every citizen younger than 39 doesn't know the state without the settlements.

To understand the political and demographic significance, we are talking about 1.5 Million adult Jews who do not know the State of Israel within the 1967 borders. Likud and other right wing parties make use of the situation. In time, they have turned the settlements into an integral part of normality. Settlers are pioneers, cherished citizens, salt of the earth who follow in the footsteps of the forefathers of Zionism, who build their homes in the Land of Israel and defend it with their bodies. That's the narrative and the People of Israel have understood it well.

Tourism development in the territories is in high gear  and boutique wineries and farms to grow spices and berries (Jewish labor only !) pop up on each and every hill. Just the Shomron area drew about 15,000 visitors in the first 3 months of 2012 to show them the beauty amd the normal life of the thriving settlements there. For years there hasn't been an Intifada and violence in the territories is limited to stone throwing, here and there a stabbing or a shooting incident, rarely a despicable murder of Jews. All in all there are a lot fewer victims of terror than from traffic accidents. There is, off course, violence of the settlers against the Palestinian inhabitants of the area but it is usually no addressed by law enforcement authorities and receives even less attention from the media. Generally speaking, since the creation of the Palestinian Authority, Palestinians ostensibly have their own government and we really do not know what happens there. Here and there there is a report about the amazing development in Ramallah, how the shopping malls there are beautiful and well stocked and the economy is booming.

Everything is fine, everything goes with the flow. The Labor Party as well. It is, after all, part of the people. We are lucky to have some oldtimers who still remember what we had here before 1967. The young newcomers who came with Shelly likely don't know enough. Some of them, driven by a gut feeling or as a result of doing reserve duty in the territories that left a tough impression would like to promote a peace process but the subject isn't "sexy". What is "sexy" today are social and economic issues. What we feel in our pockets. The territories, who feels the territories ? They are also a controversial subject. Not by coincidence did the social protest movement not relate to our presence in the territories. Social and economic issues ? They have a lot of support, over the whole width of the political spectrum. Even some Likudniks are supportive of Labor these days. They understood that the Likud has hurt them and all of us in our pockets. But don't mention the territories. They are part of the consensus,  are they not ?

It is the duty of a courageous party leadership to look ahead and identify critical challenges, not only urgent ones. Economic and social issues are urgent. They are also important. The need to enter negotiations with the Palestinians over the partition of the land is no less of a critical issue. If we don't, bad things will happen here, really bad ones. The leadership of the Labor Party does not challenge the government, does not attack the government and does not demand anything from the government on this critical issue. Thus the leadership of the Party does not fullfil its duty and does not offer a worthy alternative to the present administration. The public understands this quite well. It will prefer to vote for a real alternative.