כבר לא רלוונטי Relevant no more

English after the Hebrew

התנהלותו של יו״ר האופוזיציה הופכת אותו ללא רלוונטי, לא כיו״ר אופוזיציה (כי הוא לא אופוזיציה) ולא כמייצג נאמנה את ערכי מפלגת העבודה והסוציאל-דמוקרטיה, מפלגה שוחרת שלום, שיוויון ואחוות העמים. הרצוג לא יכול במצפון נקי לשמש כראש אופוזיציה כאשר בסוגייה המרכזית של עתיד מדינת ישראל, התהליך המדיני, הוא תומך בעמדה שמנציחה את הסטטוס קוו (״לא ניתן לממש את פיתרון שתי המדינות כעת״) בלי לבוא עם כל גישה חלופית. מה גם שהוא חוזר שוב על השימוש בשפה שכבר צויינה מספר פעמים כגזענית ופוגענית כלפי החברה הערבית (״חייבים היפרדות״)..

בעיתוי הנוכחי, שלטון הימין כמעט ומיצה את עצמו, מציאות שבאה לביטוי בתסכול עמוק והאשמות הולכות וגוברות כלפי השמאל. הימין בשלטון 34 מתוך 38 השנים האחרונות ומלבד השלום עם מצריים לא הביא את מדינת ישראל להישגים של ממש, בלשון המעטה. אין לו אלא לבוא בטענות כלפי עצמו על כך שמערכת החינוך, המצב הכלכלי והחברתי, שלטון החוק, המעמד בינלאומי של ישראל וכמובן המצב הביטחוני במצב בכי רע.

בדיוק בזמן שהשמאל יכול לצאת בגישה חדשנית בכל התחומים, בתחום המדיני-ביטחוני, החברתי, הכלכלי והאזרחי ולהוביל למהפך שיאפשר להתחל את מדינת ישראל מחדש, יו״ר האופוזיציה בוחר לחפש את המרכז, את החושך, את מה שיש. כי הוא חושב ששם יש את תמיכת הציבור. בכך הוא מוותר על הזכות שניתנה לו להנהיג את המפלגה והופך את עצמו ללא רלוונטי. הוא לא יכול להוביל את השינוי. הוא לא מזהה את ההזדמנות. הוא כשל באלמנט המרכזי של הפוליטיקה – הצבת חזון ומתן תקווה. הוא חייב ללכת. עכשיו.

The opposition leader's actions render him not relevant, not as Chairman of the Opposition (which is not really an opposition) and not as a fair representative of the values of the Labour Party and Social Democracy, striving for peace, equality and  friendship between nations. Herzog cannot in good conscience serve as leader of the opposition when on the central issue of the future of the State of Israel, the Peace Process, he supports a position that perpetuates the status quo ("it's impossible to implement the two-state solution at this time") without presenting a serious alternative approach. Moreover, he insists on using language that  is considered racist and offensive to Arab society ("we must separate").

At this time, Israel's right-wing government has almost reached the end of its tether, a reality that is manifested by the considerable frustration and increasing accusations expressed towards the left. The political right has ruled the country for 34 out of the last 38 years, and besides the peace agreement with Egypt has precious little to show for it, to put it mildly. It can only blame itself that public education, the economic and social situation, the rule of law, Israel's international status and of course the security situation are in dire straits.

So just at a time when the left should come up with a truly innovative approach in all areas, in the political-security realm, in social, economic fields and citizen's rights, an approach that would enable a restart of the State of Israel, the leader of the opposition chooses to seek the center, the darkness, the past. He apparently thinks that this is where he can get public support. By doing so, he waives the privilege granted to him to lead the party and makes himself irrelevant. He cannot lead the change. He does not recognize the opportunity. He has failed at a central element of politics – setting a vision and giving his constituency hope. He must go and the sooner the better.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>