יצחק הרצוג בתפקיד אהוד ברק Isaac Herzog in the role of Ehud Barak

English after the Hebrew

אני לא יודע מי זוכר את השבועות האחרונים של אהוד ברק כיו״ר מפלגת העבודה – רוב חברי המפלגה הבינו לקראת סוף 2010 שאין לנו עתיד כמפלגה סוציאל-דמוקרטית שוחרת שלום עם יו״ר כמו אהוד ברק. הסקרים בקהל הרחב היו בהתאם. הבעייה הייתה שלא הייתה אישיות אלטרנטיבית שיכולה למלא את תפקיד היו״ר כך שלא נוצר עימות אמיתי בתוך המפלגה.

אני זוכר שבימים אלה, מספר שבועות לפני פרישתו של ברק מהמפלגה ביוזמתו בינואר 2011, ארגנתי הפגנה נגדו באירוע שהוא קיים עבור חברי המפלגה בפינה הירוקה בתל-אביב. עם כל המאמצים שהשקעתי (והתאמצתי) הגיעו להפגנה, חוץ ממני, עוד שלושה (3) חברים. עמדנו בכניסה לפינה הירוקה עם שלטים שהכנתי (״ברק הביתה״) וחיכינו לאהוד שנכנס בינתיים מסביב.

עשרות חברי המפלגה שהגיעו לאירוע עברו לידינו וחיזקו את ידנו, כמעט ללא יוצא מהכלל (״כל הכבוד, אנחנו איתכם״) ונכנסו לאירוע על מנת להתחכך שם עם אהוד ברק, להיות בקרבתו וגם להחמיא לו.

אני נזכר בימים אלו כי המצב היום דומה להפליא – רוב החברים (יחד עם הציבור והתקשורת והסקרים) מבינים היום שאין למפלגה עתיד עם היו״ר המכהן. כמו אז, אין אלטרנטיבה אמיתית נראית לעין ובדיוק כמו בתחילת 2011 , חברי המפלגה לא ששים לנטוש את היו״ר כל עוד אין מישהו אחר אליו (או אליה) אפשר להתחבר. כמו בימים של אהוד ברק, המפלגה מוכנה להתאבד ז.א. להעלם בסקרים ולא לעשות מה שצריך לעשות, להראות ליו״ר את הדרך כי לכאורה אין מישהו אחר בסביבה שיכול ליטול על עצמו את התפקיד.

אז יש לי הצעה – זאת ההזדמנות: בואו נשכנע את בוז׳י לוותר על ההתמודדות ולהתפטר מתפקיד היו״ר. ימונה יו״ר זמני ואנחנו, חברי המפלגה, נקח על עצמנו את חידוש המוסודות, כולם, נארגן מסע התפקדות ובסוף נקיים פריימריס לתפקיד היו״ר לקראת סוף השנה. מפלגת העבודה תהיה אסירת תודה, בוז״י יחשב כאיש נבון ואציל שלא חושב רק על עצמו אלא על טובת המפלגה כולה והמוסדות, סוף סוף יקומו לתחיה. אם נצליח בכך אין לי כל ספק שרשימת המועמדים לתפקיד היו״ר תכלול מועמדים חדשים, מעניינים וראויים.

מי בא איתי ללשכת היו״ר על מנת לשכנעו ?

I don't know if anyone remembers the last few weeks of Ehud Barak's chairmanship at the Labor Party – the majority of party members realized towards the end of 2010 that we have no future as a Social Democratic Party striving for peace with Ehud Barak as our chairman. The public opinion polls were clear on that. The problem was that there was no other persona that could have filled the role of chairman and thus there was no confrontation or struggle within the party.

I remember those days: A few weeks before Barak's resignation from the party on his own initiative in January 2011, I organized a demonstration against him at an event he held for ranking party members at a venue in North Tel Aviv. Even though I used my best efforts (and I tried hard) only three (3) party members joined me at the demonstration . We stood at the entrance to the venue with signs that I had prepared ("Barak go home") and waited while Ehud entered through a back entrance.

Dozens of party members who came to the event walked over and encouraged us, almost without exception ("Kol Hakavod, we are with you") and then went to the event to rub shoulders there with Ehud Barak, to be close to him and flatter him…

I remember those days because the situation today is remarkably similar – most party members (along with the public, the media and the polls) realize that the party has no future with the current chairman. As in the days of Barak, there is no real alternative on the horizon and just like at the beginning of 2011, the party members are reluctant to abandon the chairman as long as there is no one else to whom they can connect. As in the days of Ehud Barak, the party is ready to commit suicide and disappear in the polls rather than do what needs to be done and show the chairman the way out the door. As long as it appears there is no one else around to take on the role that's not going to happen.

So I have a suggestion – here is an opportunity: Let's convince Herzog to give up his position and resign as chairman. Let's appoint a temporary chairman and we, the members of the party, take upon ourselves to renew all the party institutions, organize a membership drive and at the end of the year, hold primaries for chairman. Labor would be grateful, Herzog would be admired as a wise and noble man who doesn't only think about himself but about the common good and the Party institutions will finally be revived. If we succeed in that endeavor, I have no doubt that the list of candidates for chairman will include new interesting and worthy applicants.

Who will join me at the office of the chairman to persuade him to resign ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>